מצא את ההבדלים - בין מיגרנות וכאבי ראש

אחת התלונות הרפואיות השכיחות ביותר בפניה לרופאי המשפחה היא של מיגרנות וכאבי ראש אבל הקשר היחידי בין מיגרנות וכאבי ראש הוא שבשניהם אנו חווים כאב באזור הראש. בדיוק בנקודה הזאת נגמר הדיון על הדומה בין השניים ומתחיל דיון חדש ורחב על השוני שבין מיגרנות וכאבי ראש. אבחון נכון בין השניים הינו קריטי לטובת טיפול נכון והקלה מידית אצל המטופל. בעוד שברוב המקרים, כאב ראש נובע ממתח ולחץ, בין אם לחץ מתון או חמור, והוא מורגש משני צידי הראש כמו חגורה ועלול להימשך גם מספר ימים, מיגרנה היא כאב ראש עוצמתי ולעיתים קרובות חד צדדי. מיגרנות אצל ילדים לצורך העניין, מטרידות את ההורים וכמובן גם את הילדים ועלולות ליצור תחושות לא נעימות לאורך זמן.

מיגרנה מהי?

כאב ראש המאובחן כמיגרנה הינו בעצם מחלה רפואית המאופיינת בכאב המתבטא בפעימות אינטנסיביות מאוד באזור הראש, מעין תחושת פולסים ממוקדים, לרוב בקדמת הראש או באחד מצידי הראש, לעיתים קרובות הכאב ילווה בבחילות קשות, הקאות ורגישות לרעש ולאור יום או תאורה בכלל. יש חולים אשר סובלים גם מאובדן ראייה זמני ואפילו תחושת שיתוק בפנים. לעיתים חומרת ההתקף כל כך חמורה כי הסובלים ממנו יחושו לקבל טיפול בחדר המיון.

התקף ממוצע של מיגרנה עשוי להימשך בין 4 עד 72 שעות ללא טיפול, לעיתים רחוקות גם הרבה מעבר לכך. לרוב, הכאב אינו מאפשר פעילות שגרתית ומחייב מנוחה במקום חשוך ושקט לחלוטין.
תדירות ההתקפים של הסובלים ממיגרנה היא ממוצעת של 1.5 פעמים לחודש, כאשר כעשירית מן החולים סובלים ממיגרנות באופן תכוף עוד יותר. בקרב ילדים התקפי המיגרנה אינם תמיד כל כך חזקים.
הבדל נוסף שיקל בזיהוי בין מיגרנה וכאבי ראש הוא העובדה שכאב הראש הוא קצר וחולף, בהשוואה למיגרנה בו הכאב מומשך יותר.

מיגרנות אצל ילדים - גורמים למיגרנה וכאבי ראש ודרכי טיפול בהן

מיגרנה וכאבי ראש נגרמים מגורמים שונים לחלוטין ולכן גם דרכי הטיפול בהם שונות. בעוד שדאגות, לחץ, מתח נפשי וחוסר שינה הם רק חלק מהגורמים שעלולים לגרום לכאב ראש, מיגרנה היא מצב נוירולוגי והגורמים להופעתה הינם מגוונים ומורכבים יותר. הרבה גורמים נוספים שעלולים להוביל לכאבי ראש. לדוגמא: הפרעת קשב וריכוז (בשל המאמץ להתרכז) לחץ על מפרק הלסת (לעיסת מסטיקים) או צריכה מוגברת של קפאין. התקף מיגרנה כמעט תמיד קשור בהיסטוריה משפחתית, גנטיקה ותורשה.

עכשיו אחרי שראינו את ההבדלים המהותיים בין מיגרנה וכאבי ראש, ניגע בדרכי הטיפול. כאבי ראש רגילים שאינם חריגים בחומרתם ונובעים מלחץ ושגרה עמוסה מטופלים על ידי רופא המשפחה עם משככי כאבים במרשם או תרופות ללא מרשם אשר קיימים היום בשוק, דוגמת: איבופרופן, אספירין, אצטמינופין ועוד. בנוסף, כיוון שכאב הראש נובע מלחץ ושגרת חיינו העמוסה, הפחתה בעומס, מקלחת חמה, עיסוי או מסאג׳ לרוב יעשו את העבודה וירגיעו או יעלימו את הכאב. להבדיל מכאב ראש, התקף מיגרנה עשוי לפגוע בתפקוד, תרופות ללא מרשם עשויות לעזור אם נלקחות בתחילת ההתקף. לכן, לעיתים יש צורך בתרופה ספציפית למיגרנה. במקרים בהם אובחנה מיגרנה עם תכיפות מוגברת והכאבים הינם חזקים יש צורך להיוועץ ברופא וליטול תרופות מרשם. עדיין לא הומצא טיפול תרופתי שמסוגל לרפא מיגרנות לחלוטין, אך טיפול תרופתי עשוי להפסיק תסמיני מיגרנות בעת התקף וכן למנוע התפתחותם של התקפים.

כאשר מדברים על דרכי טיפול בהתקפי מיגרנה נהוגות שתי גישות טיפוליות שונות: 

  • טיפול תרופתי מדורג – תחילה במשככי כאבים קלים ובהמשך בתרופות ייעודיות למיגרנה – טריפטנים אשר ניתנות במגוון אופנים: כדורים לבליעה, כדורים למציצה, זריקות ואף בצורת אבקה מסיסה במים
  • מתן התרופות הייעודיות למיגרנות מיד עם התפתחות ההתקף. 

אבחון הוא חשוב וקריטי במיוחד כי לסובלים מהתקפי מיגרנות חוזרים מותאם במקרים רבים טיפול תרופתי מונע מיגרנות על ידי מתן תרופות אשר מפחיתות את תכיפות ההתקפים, את חומרתם ואת משכם, ואף עשויות במצבים מסוימים להגביר את יעילותו של הטיפול התרופתי במיגרנות במידה ופרץ התקף. עוד נמצא כי תרופות נוגדות דיכאון , תרופות להורדת לחץ דם או כאלו שפותחו במקור לטיפול באפילפסיה הוכחו כיעילות במניעת התקפי מיגרנה עתידיים. 

לסיכום, היוועצות עם רופא בעל ניסיון בתחום, קבלת אבחון מקצועי והטמעת שינויים באורח החיים בשילוב עם טיפול תרופתי נכון, יכולים כאמור לסייע בהפחתת תכיפות וחומרת המיגרנות וכאבי הראש החמורים שהיא מביאה עימה ולהחזיר את השגרה אל חייכם.

האם כאבי ראש בקרב ילדים עלולים לנבוע מגורמים מסוכנים?

לעיתים קרובות, הורים לילדים המתלוננים על כאבי ראש דואגים וחושבים כי הכאב עלול להגרם ע"י גידול או גורם אחר ללחץ תוך גולגלתי. ובכן ברוב המכריע של המקרים אין זה המצב. מחקרים וניסיון קליני מלמדים שבמקרים (הנדירים) בהם כאבי ראש קשור לגידול מוחי, כמעט תמיד יש סימנים נוירולוגיים נוספים. במילים אחרות, ילד שמדווח על כאבים באים והולכים, במיוחד אם התלונה קיימת שבועות או חודשים והכאב אינו משפיע על תפקודו של הילד והבדיקה הנוירולוגית תקינה, הסיכוי לגידול מוחי נמוך ביותר.

עם זאת, ישנן מספר סימני "אזהרה" בילדים שמצדיקים התייעצות רפואית:

  1. גיל הילד מתחת ל-5 שנים: עדיין בקבוצת גיל זו אצל רוב הילדים הכאב אינו קשור למצב מסוכן, אך הרופאים לוקחים בחשבון שחלק מהילדים בגיל צעיר אינם מצליחים לתאר בצורה מדויקת את חומרה, תדירות וטיב הכאב
  2. שינוי במצב הכללי של הילד (בכל גיל) מאז החלו הכאבים: עייפות יתר, ישנוניות, קושי להניע גפיים, קושי בתנועת העיניים, ירידה בשיווי המשקל
  3. הקאות תכופות ללא סיבה נריאת לעין
  4. היסטוריה משפחתית של גידולי מוח.