התפתחות הילד: עיכוב התפתחותי מהו?

מרגע לידתו של התינוק, ניתן להעריך פחות או יותר את השלבים ההתפתחותיים שהוא יעבור. ילד נולד בלי יכולות בכלל, מלבד מספר אינסטינקטיים מולדים הכרחיים להישרדותו, לדוגמת רפלקס המציצה. לאט לאט, ובאופן טבעי לחלוטין, מבלי שאף אחד ילמד אותו, רוכש הילד מיומנויות כמו התהפכות מהגב אל הבטן ומהבטן אל הגב, ישיבה, זחילה, הליכה, ציור, גזירה, דיבור, הבנה, הסקת מסקנות ועוד ועוד. אבל מה עושים כשקטנצ'יק לא מתהפך מהגב לבטן? למה כל הילדים האחרים כבר הולכים והקטנה שלי עדיין לא זוחלת? לכל ילד קצב הגדילה וההתפתחות שלו. חשוב לדעת כי מרבית הילדים מתפתחים באופן תקין. יחד עם זאת, לכ -10% מכלל הילדים יש איחור משמעותי בתהליכי ההתפתחות השונים. ילדים אלו נכנסים לקטגוריה של ילדים עם חשש לאיחור או עיכוב התפתחותי.

עיכוב התפתחותי מהו?

חשוב לדעת ולזכור כי קצב ההתפתחות של הילד מושפע מגורמים רבים – גנטיים וסביבתיים, ולכל ילד קצב משלו. ישנם ילדים בריאים לחלוטין שחלק משלבי ההתפתחות יתרחשו אצלם מאוחר יותר, לא כל מצב נכלל תחת ההגדרה של ״עיכוב התפתחותי״, אך כאשר ישנו חשש להפרעות התפתחותיות – אבחון מוקדם ככל האפשר ימנע פתיחת פערים נוספים בהתפתחות.

עיכוב התפתחותי משמעותו איחור בהשגת מדרגות ההתפתחות שצפויות בהתאם לטווח גילאים מקובל בכל אחד מהתחומים בהם בני אדם מתפתחים באופן טבעי – מוטורי, קוגניטיבי, חברתי, ורגשי. ניתן לחלק את העיכוב ההתפתחותי ל-2 סוגים:
• הפרעות התפתחותיות "סומטיות" – הפרעות התפתחותיות המופיעות על רקע של פגיעה אנטומית או תפקודית במערכת העצבים או בשרירים או באברי החוש. הסיבות לכך הן שונות ומגוונות:
o מחלות גנטיות
o סיבות נרכשות במהלך עוד המהלך ההריון כגון: זיהומים, נטילת תרופות, נטילת סמים, אלכוהוליזם, טראומה, סוכרת היריון והריון בסיכון גבוה
o פגות קיצונית (מתחת לשבוע 32 להיריון ו/או משקל לידה נמוך מ – 1,500 גרם) או לידה טראומטית.
• הפרעות התפתחותיות שאינן ״סומטיות״ – הפרעות בהן אין פגיעה מוכחת במערכת העצבים. לרוב אלו פגיעות קלות יותר מהפרעות התפתחותיות סומטיות. למשל: ילדים שמאחרים לדבר או שמתקשים ברכישת השפה, קשיים במוטוריקה עדינה, סרבול בהליכה, ילדים עם עיכובי התפתחותי רגשי שאינם מצליחים ליצור מערכות יחסים ואינם מיטיבים לבטא את רגשותיהם ועוד.

לכ -10% מכלל הילדים יש איחור משמעותי בתהליכי התפתחות - עיכוב התפתחותי
לכ -10% מכלל הילדים יש איחור משמעותי בתהליכי התפתחות - עיכוב התפתחותי

נורות אזהרה בדרך – מתי צריכים לפנות לבדיקה ואבחון

כמרבית ההורים, בטח הנכם עוקבים בדקדקנות אחר קצב התפתחותו של תינוקם ובפרט אחר נקודות ציון משמעותיות כגון מתי התהפך לראשונה, מתי התחיל לזחול, התיישב וכדומה. חשוב לשים לב גם ליכולות תנועתיות עדינות דוגמת היכולת להשתמש בתפיסת 'פינצטה' או היכולת להעביר צעצוע מיד אחת ליד השנייה.

למרות שלכל ילד יש את הקצב שלו לגדול ולהתפתח, יש רצף פעולות שהוא צריך לדעת לעשות מהרגע שהוא נולד ועד גיל שלוש, אלא אם מדובר בתופעה של עיכוב התפתחותי. מכיוון שאתם מכירים אותו הכי טוב מכולם, אם אתם חשים או חוששים כי משהו 'לא בסדר' עם תינוקכם גשו להתייעצות עם רופא הילדים – זה השלב הראשון. הסבירו את חששותיכם ותארו בפרוט את הנקודות בהתפתחותו של תינוקכם אשר מטרידות אתכם, כמו: התינוק אינו זוחל, אינו יוצר קשר עין, אינו מתהפך מהבטן אל הגב ועוד.

בגדול, כלל המפתח הוא שהתפתחות ילדכם אמורה להתקדם ולא להיות בנסיגה – מזחילה לעמידה ואז להליכה. מקולות, להברות ואז למילים וחיבור משפטים. נסיגה זמנית וקלה שניתן להסביר אותה היא תקנית, נסיגה אחורה באופן משמעותי היא סימן אדום ברור שדורש ברור מעמיק. עוד כלל מפתח היא לשים לב לשמירה על הסימטריות בפעולות שחשוב שיהיו סימטריות, לדוגמת – בעת זחילה שתי הרגליים מתפקדות והתינוק אינו גורר רגל אחת, דבר המעיד על פעולה א-סימטרית או הושטת יד אחת באופן קבוע ללקיחת הצעצועים. כלל נוסף וחשוב לא פחות הוא יצר הסקרנות והתקשורתיות שלנו כבני אדם ובייחוד כתינוקות רכים שזה עתה נולדו. שתי תכונות אלו הן הדרכים היחידות שלנו להתפתח וללמוד. תינוק בחודשיו הראשונים לומד על ידי חיקוי, מעקב אחר עצמים נעים וחקר הסביבה שלהם – הם מרבים לגעת בחפצים סביבם, להכניסם לפה, לזרוק אותם ולחכות לתגובה. ילדים אשר לא יגלו סקרנות לעולם שמחכה להם, לא ינסו לחקות ולהתחקות אחר סביבתם היא נורת אזהרה אדומה ובולטת נוספת שעלולה לבשר בסופו של דבר עיכוב התפתחותי.

לסיכום, צירפנו לכם את נקודות הציון בקצב ההתפתחות שעל התינוקות להשיג בטווח גילאים נתון, חריגה מהטווח היא סימן אזהרה עבורכם כהורים.

סימני האזהרה

ילוד עד גיל חודשיים
• בתום החודשיים הראשונים לחייו התינוק אינו מפגין שליטה בתנועות ראשו ואינו מסוגל להחזיק את ראשו כאשר מרימים אותו מתנוחת שכיבה על הגב.
• בתום החודשיים הראשונים לחייו גופו של התינוק נוקשה במיוחד, או להפך, רופס במיוחד.
• בתום החודשיים הראשונים לחייו התינוק מקשית את גבו וצווארו לאחור כשאתם מערסלים אותו בזרועותיכם, כאילו מנסה להימלט.
• בתום חודשיים או שלושה התינוק מקשיח או מצליב את רגליו כשאתם מחזיקים אותו באזור הבטן.

3-6 חודשים
• לאחר גיל 3-4 חודשים התינוק אינו מושיט ידיים כדי לתפוס צעצועים או חפצים.
• לאחר גיל 3-4 חודשים התינוק אינו מרים את ראשו ושולט בתנועתו.
• לאחר גיל 4 חודשים התינוק אינו מכניס חפצים וצעצועים לפיו.
• לאחר גיל 4 חודשים התינוק אינו דוחף עם רגליו כלפי מטה אם הוא 'עומד' כשכפות רגליו נוגעות במשטח.
• לאחר גיל 6 חודשים התינוק מושיט רק יד אחת ואילו ידו השניה נותרת מאוגרפת כל העת.

7-9 חודשים
• בגיל 7 חודשים התינוק מפגין שליטה מועטת בלבד בתנועות ראשו.
• בגיל 7 חודשים התינוק אינו מסוגל להכניס חפצים או צעצועים לפיו.
• בגיל 7 חודשים התינוק אינו מנסה להגיע לחפצים או לצעצועים.
• בגיל 7 חודשים התינוק אינו מסוגל לשאת את משקלו על רגליו למשך מספר שניות.
• בגיל 8 חודשים התינוק אינו מסוגל לשבת עצמאית וללא תמיכה.

9-12 חודשים
• לאחר גיל 10 חודשים התינוק זוחל תוך שהוא גורר צד אחד של גופו.
• לאחר גיל 12 חודשים התינוק אינו זוחל.
• לאחר גיל 12 חודשים התינוק אינו עומד ללא תמיכה.

13-24 חודשים
• בגיל 18 חודשים התינוק אינו הולך.
• לאחר שהולך מספר חודשים הליכתו של תינוקכם אינה מתבססת או מתייצבת.

36 חודשים
• התינוק אינו מסוגל לעלות או לרדת במדרגות בעצמו.
• התינוק נופל לעתים תכופות.
• התינוק מרייר כל הזמן.
• התינוק אינו מסוגל לתפעל או להשתמש בחפצים קטנים – מוטוריקה עדינה.

יש רצף פעולות שהוא צריך לדעת לעשות מהרגע שהוא נולד ועד גיל שלוש, אלא אם מדובר בתופעה של עיכוב התפתחותי.
יש רצף פעולות שהוא צריך לדעת לעשות מהרגע שהוא נולד ועד גיל שלוש, אלא אם מדובר בתופעה של עיכוב התפתחותי.